יום חמישי, 5 ביוני 2014

פרק י'

עתה, ששניים מחייליה היו בשליטת הנחיל, והיא עצמה פגועה, שי-פרעה התמקדה בראש וראשונה בבניית מעקף תקשורת מהצוות בדיזנגוף סנטר  ישירות לשק הפחם.  כללי אצבע  לכלי ניהול מלחמה בזמן פציעות הן: א- החלטות מהירות, לטווח קצר ודיוק נמוך. ב-  הצפת מידע טרי מזירת הקרב הלאה, לערפילית. הישות בערפילית לא קיבלה הפסדים, רק עיכובים בהגשמת יעדים. אינספור המשתנים עודכנו ללא הרף ברשימת המטלות. השליטה ביקום התממשה בזכות חוסר הרצון לתרגם כיבוש לעוצמת קבע. ב ישות לא טרחו כלל על מינהל מייצב או מנשל בגופים השמימיים עם צורות חיים בעלי תודעה עצמית כאנושיים בכדור הארץ. תפקידה המקורי של שי-פרעה היה לזהות גורמי זיהום על האדמה ואז להעלימם. מצופה ממנה עכשיו בזמן מגע לספק כמה שיותר נתוני הסתברות  לקשר בין תופעת הנחילים לתופעת זיהום האוויר.
בגופה, חדירת הפלטינה מאדמת האסטרואיד בכרוכית העורפית נתנה אותותיה. פצע ממשי נבקע. נוזל צמיגי שחור הצטבר סביבו כקו הגנה אחרון. לכאורה היו בפניה שתי ברירות: א- להתעלם מהצוות, לעזוב  את האסטרואיד ולטפל בעצמה בחלל ב- להתעלם מעצמה, להידחס לתו קוד ולהצטרף לצוות. שי-פרעה הגיעה לחוד המערך הצבאי של ה ישות כיון שבפועל יוצרה, הָמַלְחִים , כבר החליט בשבילה: קדימה, להסתער!
שי-פרעה חצתה את הליך +1 והפסיקה את נוהל הבדיקות. כדי להקל על ברירת המחדל להתממש, היא קטעה את צינור הנתונים הראשי מהכרוכית העורפית, בולמת זמנית את הנמק המתפשט לכיוון המפרקים. מערבלי הצליל של הצוות מוקמו בשתי הכרוכיות הרקתיות. הצליל דורש יותר עומס על המערכות מאשר קריאת קוד פשוטה. שי-פרעה לקחה פי 10 ואז פי 11 מקצבת האוויר. הליך +1 רק רשם. המלחים בכתביו דגל בניסויים מבוקרים ובמתיחת הגבולות.
תRד המשיך לעקיף כלולאה זוגות איברי הקומות העליונות של דיזנגוף סנטר. נישא על הלם ההדף, נדחף מנחיל לנחיל ככדור עף, קפא תRד בתנוחת גלישה.  כמו הרקדנית שחוללה בקודקוד נחיל, כך גם הוא הפסיק להעביר נתונים. להבדיל ממנה שנקטעה באחת, הלכו ופחתו שידוריו בהדרגה. שי-פרעה התכוננה לזינוק. השידור הצטמצם לסממנים מהגידול במעגל הקול המודפס. גם קצב פעימתם נחלש. אין להם הרבה זמן. 
שי-פרעה האטה את הזרם בצמתי המידע. האוויר נשב מעל הצינורות המוטבעים במפרקיה וצינן אותם. שני משושיה הזדקרו הכי רחוק שאפשר מאדמת האסטרואיד הלוהטת. קצותיהם מתכופפים האחד לאחר עדין לא נושקים. היא עצמה בזה אחר זה הכרוכית העורפית העליונה, שתי המצחיות והקודקודית. בשארית כוחה היא הדקה את שתי הרקתיות יחד, יצרה תו מונחה תRד 

ודחפה

dDoooooooooooo00000000000oooo

לחלל הזעיר בין משושיה
תמונה 1:   תRד בצד אחד של המבנה. לצידו גּוּשיער עדין מתאוששת מההדף
תמונה 2:  תRד בצדו האחר של המבנה. למטה, נחיל המעבר יוצא מכניסת המרתף
תמונה 3: הרקדנית, מחוללת בקודקוד נחיל המעבר שממשיך לסגת בגרם המדרגות

פרק י"א


כשזרם הנתונים המעודכן משִי-פַרעֹה בכדה"א נקטע במכוון, פוענחו בשק הפחם תוצאות בדיקת הפצע בכרוכית העורפית. ניתוק זמני מכלי ניהול מלחמות לטווחים ארוכים לא קורה הרבה, וכשאירוע שכזה מתרחש, אין תוחלת למידע חדש בשני קצוות תודעתה של שי-פרעה. הקצוות משקפים זה את האחר. אירוע ניתוק ריבוד תודעה מזירת פיקוד מתרחש לעיתים נדירות. בניהול סכנות תיקני כלי ניהול לוחמה יכול אך על פי כלל לא חובר להסתערות עם הצוות בזירת הקרב. יחד עם זאת, מהמגע הראשון, דבר לא היה לפי התקן. בדיקת הפצע אישרה שפלטינה מהאסטרואיד חדרה את שכבת המגן. עדין לא ידוע מה גרם לשכבת ההגנה לקרוס. נתונים מכדה"א כשיגיעו, יצליבו אפשרויות. כשלמציאויות הזמן השונות יש נפח, צורה והכי קריטי לעכשיו-עומס,  בישות ידעו להקפיד על נוהל אמון כלפי חייליהם: דממת רשת.
מתודעתה השנייה של שי-פרעה ששכנה במבנה זהה לגוף שנצמד בלפיתה לאסטרואיד , נפלטו ראשונים ניתוח הרכב האוויר סביב שי-פרעה שחדרה כתו למעגל הקול בתRד. שי-פרעה בתוך תRד סובבו את הקומות העליונות כלולאה נצחית. כל הנתונים על האוויר בזירת הקרב היו שונים עכשיו מבדיקות קודמות שנערכו בבניין. מידות החום צנחו וטיפות כפור הופיעו בחלל. לעיתים מחותחת לעיתים מגובש נעו חלקיקי האוויר סביב תRד, מספיק גדולים אף להחזיר השתברות אור קלושה. האם בגלל הקרב או תפיסת האנוש?  אולי הנחיל שעד כה ניזון מצלילים מעכל חוש נוסף, מסגל לעצמו כלי הישרדות חדש. במעבדי נתונים בישות ובקצה תודעתה השני של שי-פרעה הוקמו עוד ועוד חיצים. בכל חיץ,  תסריטי השערות התממשו למוצקות כתובה כקוד.
התמונות הגיעו למחצית תודעתה השנייה של שי-פרעה בערפילית והוקרן על קירותיה החיצוניים. לצד התמונות ומלבד גרפי כימות הנתונים הופיע גם ניתוח חזותי של גלי הקול ומפת מקורות הצליל. עתה, כששי-פרעה בשטח, מתקן השמע המשותף לה, לתRד ול גּוּשיער קלט אף מהלכו של חרק על הרצפה. לו יכלו בישות היו שומעים מצניפת השבוי ועד תקתוקם הקבוע  של ההתראות השריפה. צלילים בקעו וגוועו. עמקות לילה נינוחה. בישות הסתפקו בראייה ונתנו לחייליהם להאזין.

שי-פרעה, רכובה על תRד דהרה מספר  סיבובים סביב הקניון. היא מיפתה את עצמה, מטרתה, לוחמיה ואויביה במקום. לאחר שמעבדיה קלטו גם את הפרטים הקטנים של תתי הגוונים, שי-פרעה כיוונה עצמה לעבר נחיל מעבר שהתעקל מהמרתף והיה הכי קרוב לשבוי. התקרב המועד  לקחת שליטה על תRד, עדין בתוך השפעתו המוחלטת של הנחיל. היא המתינה שהתערסלות הנתיב תוביל אותה הכי קרוב לרקדנית. אפשר היה רק לראות   אותה מסתחררת בקודקוד  הנחיל שנסוג בעיקולי גרם המדרגות למטה. מקרוב יכלה שי-פרעה לשמוע את טפיחות הרקדנית בשדה הציפה הדחוס והשקוף. הרקדנית ננעצה בנחיל בנועו וכרסמה דרכה לשורשיו. לעומתה היו שי-פרעה ותRד ציידים משחרים לטרף. וכך היה:

 בקריאת
EEEEEEEEEEEE ReEEEEEEEEEEEEEEEE


שי-פרעה קיצרה את המפרש באחת. זרועות תRד השתלשלו כגדמים. הוא פנה בחדות ימינה ולמטה בתשעים מעלות לתוך הפעפוע של נחיל המעבר הקרוב לשבוי. הנפילה החופשית לקודקוד הנחיל חלפה ועברה כנתיב סופה, מצהיבה ומייבשת את נחילי הקיר שלא הספיקו היו מספיק מהירים לזוז.

בתמונה 1: א- הרקדנית מסתחררת בראש קודקוד הנחיל. ב- גרף נתונים מראה אפס פעילות

בתמונה 2: א-  תRד ושי-פרעה חוצים את הקניון בדרך לקדקוד נחיל המעבר המתעקל מהמרתף. ב- חזות קול